ריצת מרתון בשתיים

דנה .דנה גליקמן.או בשמה בסלולארי שלי "דנה דלתות"

זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בה.היא הגיעה לאירוע נשי מצומצם ב"קרינה". מטופחת, חיוך מבוייש, צנוע, אוחזת בידה עוגה שווה שרקחה במו ידיה.

זוכרת את העיניים הטובות שלה שהילכו עליי קסמים.זוכרת שהיה לי ברור מהדקה הראשונה שהיא מותק אמיתית.

המפגש הזה הגיע אחרי שכבר עקבתי לא מעט אחרי הבלוג שלה ורציתי להכיר ממנה עוד.תאמינו או לא-התביישתי לדבר.

בינתיים עבר זמן ואני יישמתי בדף העיסקי שלי רעיון שעלה לי בראש באחד מהלילות הלבנים שלי.

מרתון של תמונות השראה. תמונה בכל שעה עגולה. עשרים וארבע שעות רצוף.

התגובות היו נלהבות. גם אלה של דנה.. וזו הייתה הזדמנות פנטסטית לחשוב על חבירה משותפת למרתון שכזה אחת לחודש,

בכל פעם נושא אחר- חצי מרתון מזוית הראייה שלה וחצי מרתון מזוית הראייה שלי.

וככה דנה היטיבה לתאר את הסיטואציה:

"היא התחילה עם הרעיון למרתון הזה ולגמרי כבשה אותי!
כל שעה תמונה, 24 שעות של השראה, יממה של רעיונות ומחשבות והגיגים.
מופלא!
כתבתי לה חזרה שנהניתי ושזה היה מקסים בעיניי וצריך להפוך למנהג.
אחת לחודש – מרתון.

שלחה לי חזרה פרצוף מתפקע מצחוק. יענו, הצחקתי אותה.
ובאותה נשימה הציעה שנעשה זאת יחד, בשיתוף פעולה.
וואלה, רעיון מעניין… ואיזו מחמאה!!!!
אז נפגשנו, ישבנו ודיברנו והחלטנו שהמרתון הראשון שלנו יעסוק במונח: "חופש".
כל אחת תיקח את זה לכיוון שלה. היא בתחום העיצוב ואני בתחום הלייף סטייל.
בינגו! שתינו אהבנו.
קבענו תאריך והתחלתי לעבוד במרץ ובמלוא התשוקה.
כידוע לכם, אני אוהבת מאד תמונות.
אוהבת לבהות בהן ולדמיין מתוכן סיפור שלם, לקבל רעיונות ולשאוב השראה. "

ובינתיים…

היה לי חשוב להכיר את דנה יותר לעומק

אז ריאיינתי אותה קצת..תענוג!

מי את גברת דנה דלתות ?

בת 38, נשואה לתומר, חברי הטוב, ואמא לשלושה (בינתיים) – לורי (9.5), מייקי (7.5) ונלי (3.5).

ביום-יום, מנהלת קרן פילנתרופית ומשמשת כעוזרת אישית למשפחת נדבנים שמתגוררים בחו"ל.

וגם תומכת בעסק של תומר מבחינת אדמיניטרציה ובק-אופיס.

למה בחרת בשם דלתות ומה הניע אותך לכתוב בלוג מלכתחילה. איך הגיבה הסביבה לבלוג ?

הרעיון היה שמאחורי כל דלת שתיפתח, אפשר יהיה למצוא עולם ומלואו בתחום העיצוב והסטיילינג, בתחום המטבח והמתכונים,

בענייני תרבות – ספרים וקריאה, המלצות על הצגות, סרטים, פעילויות עם הילדים וכו'.

כל דלת פותחת צוהר לעולם אחר ואף פעם לא משעמם…

תמיד כתבתי. מאז שאני זוכרת את עצמי.

לפני שנים כתבתי בשקדנות שני ספרים. רומנים.
 כתבתי מדי יום, במחויבות ורצינות גדולה ואפילו לקחתי עורכת שתלווה את הכתיבה.

מהון להון יצא ששני כתבי היד שלי שוכבים להם במגירה ומחכים לזמנם.

עלה לי רעיון לפרסם אותם בבלוג, כל פעם קטע, אבל גם את זה צריך לערוך ולהחליט איזה קטע שמים מתי ואיפה מתחילים ואיפה חותכים –

ומפאת קוצר זמן לא הגעתי לזה עדיין…. אולי בהמשך!

בכל אופן, כשראיתי שהעניין מתעכב, והכתיבה עדיין בוערת בי, החלטתי לכתוב בלוג ובכך להמשיך בכתיבה בצורה ממוסדת ומחוייבת.

בתגובה, קיבלתי חיבוק חם – פיזי ווירטואלי – מהסובבים אותי, ואני ממשיכה לקבל תגובות חמות ומפרגנות וזה תמיד מחזק ומחמם את הלב.

מה מקורות ההשראה שלך , מה דוחף אותך להעלות פוסט לבלוג. מתי כותבת בדר"כ- חופשות? ערב אחרי שהילדים ישנים? בוקר?

אני כותבת בכל הזדמנות. ברגע שמתפנות כמה דקות – אני כותבת.

זה יכול להיות בבוקר בים, או לפני פגישה, בתור לרופא, או בלילה כשאני נמצאת ב"חדר חושך" עם הקטנה שלי ומייחלת שהיא כבר תירדם…

פשוט כותבת, גם אם זה יוצא פחות מוצלח, או שאני עמוסה ופחות מרוכזת באותה תקופה.

אני יודעת שבהמשך יגיע הרגע הקסום הזה, שבו אהיה שלווה ונינוחה והמוזה תנחת עליי ואוכל לערוך את מה שכבר כתבתי וליצור פוסט נעים,
מפרגן ואיכותי. ואז גם ללחוץ על "פרסם".

מקורות ההשראה מגיעים מכל מקום – ספר טוב שקראתי, בילוי כייפי עם הילדים, מסעדה טובה, בית קפה נחמד ששווה לבקר בו,

ובמיוחד אנשים נהדרים שאני פוגשת בדרך, בעלי עסקים קטנים ולעיתים חדשים, שצריכים דחיפה, חשיפה ומילה טובה ובעיקר – שידברו עליהם ויפיצו את הבשורה.

אני אוהבת את הפינטרסט כמקור השראה, בלוגים מחו"ל שאני חשופה אליהם, מגזינים, וגם המלצות של חברים וקרובים שמספרים בחום על דבר כזה או אחר.

אני יכולה להעלות פוסט לבלוג בהנחה שאני יודעת שאני עומדת מאחוריו: שבדקתי את הנושא, שנהניתי ממנו, ורציתי להעביר אותו הלאה.

איפה את רואה את הבלוג בעוד 5 שנים?

בעוד 5 שנים? וואו!!! מאתגר…

רואה את הבלוג שלי עובר מתיחת פנים ויזואלית, מהווה מקור השראה עבורי ועבור אחרים,
ומשמש לי כעיסוק מרכזי וכמקור פרנסה עיקרי.

זהו. הנה, אמרתי את זה!

האם יש לך חלומות שטרם הגשמת ?

ברור!!!

עוד ילד, כמובן, זה בראש ובראשונה!  😊

וגם לסיים את הבית שלנו – פינישים, הלבשה, ריהוט והשלמת כל החסר.

וכמובן לפרסם את כתבי היד שלי ולהוציאם לאור,

רוצה שהבלוג יתרחב ויגדל ויצמח ויהיה לשם דבר, וגם…

בא לי ללמוד לצלם! ולצייר!

איזה כייף זה לחלום… ♥

: : : : :

ועכשיו הזמן לצלול למרתון המשותף שלנו

הנושא: חופש

מקוות שתהנו לפחות כמונו♥♥♥

00:01 תמונה מס. 1  (דנה) – קפה, בקפה של לורן (צילום: דנה גליקמן דותן)

חופש הוא לא בהכרח מעבר בנתב״ג והחתמת דרכון
הוא גם לא בהכרח לילה או שניים במלון.
החופש לבחור ולהחליט.
העובדה שאני אדון לעצמי ואחראית על לוחות הזמנים שלי.
בשבילי, הקפה המפנק של הבוקר בבית הקפה הקבוע שלי,

לפעמים עם חברה ולפעמים בלי, להיות לבד ולעבוד

(כן, דווקא בבית קפה! ההספקים מעולים)

או לתקתק מטלות, והעיקר להיות לבד, בשקט שלי,

בלי ילדים, בלי בעל, בלי בקשות ומשימות מחייבות.
חופש עם עצמי. 

01:00 תמונה מס. 2  (ליאת) – נקודה דוט קום

חופש זה ללכת עם האהבות שלך עד הסוף!!

במקרה שלי מדובר בנקודות…הרבה נקודות.בעיקר בשחור-לבן

התמונה מכאן

02:00 תמונה 3 (דנה)- תמונה שצילמתי בים (צילום: דנה גליקמן דותן)

לפעמים חופש הוא פשוט יום או חצי יום חופשי, פסק זמן שלקחנו לעצמנו מהמרוץ.
אחרי תקופה אינטנסיבית, כשאני כפופה ללוחות זמנים של אחרים,
החופש האמיתי בשבילי הוא ללכת לחוף הים.
מגבת חמאם אופנתית, כובע קש וספר טוב וכמובן — ההפוך של הים, משחררים את הנפש.

רחש הגלים, החול הרך, קרני השמש הישירות – כל אלה מספקים תפאורה מושלמת,

ניתוק אולטימטיבי ואשליית חופש מושלמת.

03:00 תמונה מס.4 (ליאת)  משתלה (צילום: ליאת ניר בלזר)

חופש עבורי הוא לקפוץ למשתלה ולהתחדש בצמחיה..בקטנה

מבחינתי זה אויר לנשימה.צורך אובססיבי ממש  פעם בשבוע לפחות

04:00- תמונה מס. 5 (דנה)- בחורה עם חצאית. (מכאן) 
כשאני מדמיינת חופשה, זה המראה האולטימטיבי מבחינתי:
חצאית מידי קלילה ומשוחררת,
אלמנט כלשהו עם פסים (במקרה זה החצאית),
חולצת טי לבנה (רצוי עם מחשוף וי!),
כובע קש ויד בכיס…
המראה הכי לא מחייב, ועם זאת אופנתי ושיקי.
ואין כמו כובע קש (ראו הוזהרתם: מוטיב חוזר כאן) כדי להכתיר

את המעמד כחופשה מוצהרת. לייק לגמרי!

05:00- תמונה מס.6 (ליאת) (צולם ביפן: ליאת ניר בלזר) 

חופש זה לגמרי להחתים דרכון ולהתעופף מכאן ליעד חדש לגמרי!!

לגלות, לחוות, לטרוף במבט תרבות שונה,עיצוב, נופים

כמה שיותר רחוק יותר טוב

06:00- תמונה מס. 7 (דנה)- אריזה עם גינס ותיק חום. (מכאן)
בואו לא נרמה – מלאכת האריזה היא מלאכה סיזיפית מאין כמותה.
הבחירה מה לקחת איתנו, השאיפה לא לשכוח כלום, הלחץ שהכל ייכנס למזוודה והפאניקה

לא לקחת יותר מדיי ולהיקנס ב- over weight. בעעע…
אבל תמונות הפינטרסט של אריזות ומזוודות תמיד עושות לי חשק לצאת לחופשה!
הכל תמיד נראה כל כך אסתטי, מדויק, חסר לבטים ומלא סגנון.
בכלל, צילום ה- flat lays, כלומר טכניקת הצילום הטרנדית המנציחה אובייקטים ממבט-על, קסומה בעיניי.

הקומפוזיציה הרבה פעמים מהממת ושובת לב

ומאפשרת להתמקד בכל פריט בנפרד וגם ליהנות מהסך-הכל ולדמיין את הסיפור שמאחוריי האובייקטים.

שימו-לב: בתמונות האריזה תמיד צריך להיות דרכון (רצוי זר!), תיק איכותי ומשגע, סניקרס נוחות להליכה (רצוי לבנות ואופנתיות),

חומרי קריאה – ספר, מגזין שווה וגם אייפד לתקשורת עם העולם. מבחינתי לעד תתווסף גם מחברת עם כריכה יפה ועט כי אין כמו רשימות, הגיגים,

חוויות ורשמים שיונצחו בכתב-יד.
מהם פריטי החובה שלכם, שבלעדיהם לא תיסעו לחופשה?

07:00- תמונה מס.8 (ליאת) (צילום: גלעד רדט) 

אאה…חלומה של כל מעצבת…

לקבל דירה ריקה ולעצב אותה כאוות נפשי.

חופש אמיתי לתכנן,לחלום, לממש,להגשים פנטזיה בדיוק לפי הטעם שלי.

08:00 – בוקר טוב!!! תמונה מס. 9 (דנה)- אריזה (מכאן)

כמה אני אוהבת את התמונה הזו!
לא צריכה לראות את פניה של האורזת.
מספיקה לי לגמרי שמלתה היפה עם השרשרת החיננית, התיק הנאה שמכיל הכל, וכל החפצים שכבר מסודרים על המיטה.

בעיקר קורצת לי המצלמה הרצינית, זו שאני חולמת לקנות יום אחד וללמוד לצלם בה,

קלאץ׳ העור בצבע הקינמון (עד כאן ה- wish list שלי), כובע הקש וחומרי הקריאה. ובכלל, הדיוק שבאריזה.

כמה הייתי רוצה להיות מדויקת ולקחת בדיוק את מה שצריך, במקום לארוז את כל הבית.
נראה כמו בדרך לחופשה המושלמת…

9:00- תמונה מס.10 (ליאת) (מכאן) 

חופש עבורי הוא לצאת מאזור הנוחות שלי.

לעשות בעיצוב מה שאני אוהבת , גם אם זה "לא מקובל" או שכיח

 10:00-תמונה מס. 11 (דנה)- שדה התעופה, בהמתנה (מכאן)

או אז, אחרי מלאכת הבחירות, ההחלטות והאריזות, הגיע רגע האמת.
שדה התעופה!!!
הם גדולים, מכניסים אותי תמיד ללחץ, ומבלים בהם בדרך כלל יותר מדיי זמן מהדרוש,

אבל בדרך כלל זהו הצינור המקובל לצאת ולחזור מחופשה…
אני אוהבת חולצות פסים וסקיני ג׳ינס קרוע (במידה) בצבע הנכון

וסניקרס לבנות כי הן הכי נוחות (וגם אופנתיות).
שימו לב לכובע הקש, שתמיד משחק תפקיד בדרך אל החופש ולתיק השק השחור הזה

שמתחשק לי לחמוד לבחורה הנאה הזו עם הדרכון הזר…
לאן היא נוסעת!?! למישהו יש ניחוש?

11:00- תמונה מס.12 (ליאת) (מכאן) 

חופש זה להשאר במיטה עד מאוחר (עדיף בבית ריק מילדים)..

לדחוף את הידיים עמוק עמוק מתחת לכרית

ולהיות ערה בעיניים עצומות.ככה, בנטורל 🙂

 12:00- אמצע היום- תמונה מס. 13 (דנה)- במטוס (מכאן)

עוד חלק פחות אטרקטיבי בדרך לחופשה, אך הכרחי ומצטלם מאד יפה, בעיקר כשיושבים ב- first class

ולא כאחרון הסרדינים במחלקת תיירים 😊
גם כאן, אהבתי את הלוק, את השלווה ואת המבט אל האופק עם הציפייה להגיע אל היעד.
טיסה מעולם לא נראתה נחשקת כל כך!

13:00- תמונה מס.14 (ליאת) בהארלם (צולם  ע"י ניר בלזר) 

חופש זה להתערות עם התרבות שבה אני נמצאת ולהנות מהגילוי שבשינוי.

מי אמר שנשים בגיל 50 לא יכולות ללכת עם ראש עטור צמות?

יישמתי ועפתי על זה!!

14:00- תמונה מס. 15 (דנה) חופשה עם ילדים על שפת האגם (מכאן)
בואו נודה על האמת: חופש עם ילדים הוא לא תמיד חופשה.
הוא בעיקר עבודה ואחריו מרגישים שזקוקים לחופשה אמיתית מהחופש הזה,
שלא לדבר על מה שקוראים אצלנו: ״מס נסיעות״ (כל הכביסות והסידורים שאחרי הנסיעה, עם החזרה לשגרה).
אבל אם כבר חופשה עם ילדים, אז שתיראה ככה: על שפת האגם באיטליה, עם שמלה מהממת ושלווה פנימית,

ברגליים יחפות, יד ביד עם ילדים טובים, שלבושים היטב ומתנהגים למופת

(מסקנה עצמאית ממבט אל התמונה).
ומה דעתכם על חופשות עם הילדים?

15:00- תמונה מס.16 (ליאת) (מכאן) 

אני לא טיפוס של ים,בכל זאת..

כשעולה בי מחשבה על חופשה ככה אני מדמיינת את עצמי

גוף חטוב בביקיני (לא יקרה כבר בגילגול הזה)

מגבת מעוצבת וסופגת (!!!) על חול נקי נקי

כובע, משקפי שמש של קרולינה למקה ושיזוף ללא כוויות..

16:00 תמונה מס. 17 (דנה)- קוראת ספר (מכאן)
ואם כבר חופשה עם ילדים, אני תמיד מייחלת למצוא את השעה הזו.
שעת השקט. The golden hour.
ילדים עסוקים, תינוקות ישנים ורגעי השקט הנהדרים האלה לעצמנו –

להחזיר אנרגיה, להתמלא מחדש, להסתכל פנימה, להיות שנייה עם עצמנו.
וספר קריאה טוב הוא תמיד רעיון נהדר, בעיקר בחופש.
יש לכם המלצה לספר קריאה מעולה ומהנה במיוחד לחופשה? עכשיו זה הזמן לספר…

17:00- תמונה מס.18 (ליאת) (צולם ע"י אורית ארנון ל –PNIM) 

חופש זה לטפח אוסף משובח מתוך בחירה,כזה שתמיד עושה נעימי בלב

וגם להחליט על מיקומו בחלל (גם אם המיקום אינו "הגיוני" לאחרים)

 18:00-תמונה מס. 19 (דנה)- איורים (מכאן)
כמה אני אוהבת איורים!!!!
הלוואי והייתי יודעת לאייר ככה…

אוהבת בציור הזה את הפסטורליה.
את ההורטנציות בכד, את הנוף אל הים, את ספל הקפה, את הרגליים היחפות,

את השיער האסוף ואת חולצת הג׳ינס הגדולה.
אוהבת את הצבעים הפסטליים ואת העננים הבהירים בשמיים לעומת צבע הים העמוק.
בא לי להיות שם…

19:00- תמונה מס.20 (ליאת) (צולם ע"י החזק) 

החופש להשתטות..וכל מילה נוספת מיותרת 🙂

 20:00- תמונה מס. 21 (דנה)– צילום (מכאן)
והנה עוד דבר שהייתי מתה לעשות: להנציח רגעים במצלמה מקצועית שכזו…
אני כל כך אוהבת תמונות וצילומים ובחופש זה הדבר האולטימטיבי.
להקליק על רגעים קסומים, לנצור חוויות, לראות דברים מאחורי העדשה, במבט קצת אחר, כצופה מהצד.
ובצילום הזה אני אוהבת הכל: את הרגע המיוחד, בו כורעים מטה ומדייקים נקודת מבט.
אוהבת את ההשתדלות, את הרצינות, את הכוונה וגם את השמלה, את השיזוף ואת האול-סטארס הלבנות.

וגם את רצועת המצלמה המיוחדת – שילוב של עור עם גימורים אתניים שכאלו.

ואהבתי גם שמישהו דאג להנציח את המנציחה, כי בדרך כלל מי שמצלם אף פעם לא מצולם.
לדאוג למישהו יקר לכם בחופשה (ובכלל בחיים), זה ה-דבר!

21:00- תמונה מס.22 (ליאת) (מכאן)

"תן לשים ת'ראש על דיונה, תן למוזות קצת לרעוד.."

להיות במאוזן עם מצעים מפנקים ,שמיכה טובה, ערימת ספרי עיצוב , נוף משכר

ורצוי אפילו  גשם מטורף בחוץ.החופש להיות

  22:00 -תמונה מס. 23 (דנה)(מכאן)

אז מה היעד המועדף שלכם?
מקום שתרצו לחזור אליו?
מקום חדש שתרצו להגיע אליו?

אני חושבת שהפינה הזו היא לגמרי היעד הבא לחופשה משפחתית (או זוגית) שאשמח לדגום. פוזיטאנו בחוף אמלפי.
נראה לי כמו פינה מושלמת!!!
מרפסת בחדר בית המלון, המשקיפה אל נוף מהמם.
וארוחת בוקר עם קפה ומאפה, וגם מיץ תפוזים טרי לגמרי שהולמים בשלמות את הלוקיישן הזה.

23:00- תמונה מס. 24 ואחרונה להיום  (ליאת) (צילום: ליאת ניר בלזר)

החופש לבחור את האהבות שלי, החברים שלי, הנתינה, הפרגון

להעניק רק מתוך חופש בחירה טהור ונקי, זך משיפוטיות וחובה

נקי מאינטרסים. נשמה חופשית

: : : : : 

לחיי החופש באשר הוא
ותודה שהייתן איתנו עד כאן ♥

דנה וליאת

 

הצטרפו לרשימת התפוצה:

תגובות פייסבוק

תגובות

12 מחשבות על “ריצת מרתון בשתיים

  1. פוסט נהדר, רעיון מצוין, תמונות משגעות וכתיבה מענינת. אהבתי מאד את הבחירה במילה חופש כמילה הראשונה, שאוצרת כל כך ברבה משמעויות, פרשנויות ואפשרויות (חופש…:) בתוכה.
    מחכה כבר לחודש הבא, לראות איזו מילה תבחרו. (חושבת על כמה אפשר לעוף עם כמעט כל מילה שהיא, למליון כיוונים שונים…)
    כל הכבוד!

  2. תענוג מתמשך… מרתון עם המון בון טון..
    תמונות מרהיבות ומפתות ליציאה לחופש, פרשנות מדוייקת קולחת ונעימה, סגנון מקסים, והרעיון בכללותו מקורי ומיוחד..!
    לא תיארתי לי שאפשרי להנות ממרתון… ועוד מבלי להתעייף…
    מצפה למרתון הבא.. יישר כוח

  3. מקסים.
    איזה רעיון נהדר.
    הבחירה של התמונות, והפרשנות של על אחת מכן. זה היה נפלא בעיני. לא רציתי שיגמר.
    והתמונה האחרונה הכי מרגשת בעיני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *