20.7.2014

חיים שלי,
עוד בוקר הגיע. עוד בוקר ושעות ארוכות להעביר עד שאפול סחוטה ומעולפת.דווקא הלילה נרדמתי חזק וקיוויתי כל כך שתגיע לי בחלום.
קראתי לך אבל כנראה שהיית רחוק מכדי לשמוע.
רציתי להגיד לך הרבה דברים טובים שיחזקו אותך.לתת לך אנרגיות ואהבה.הרבה אהבה. אני מתגעגעת אליך ברמות מטורפות. מתפללת שתחזור רק לרגע שאוכל להסניף אותך. לשמור את הריח בזיכרון.
אתמול עליתי לחדר שלך.הייתי חייבת להרגיש אותך קצת. כמה שאתה חסר לנו כאן.יאללה, תפתיע אותי ותבוא…
אני יודעת שלא תאהב כל כך את מה שעשיתי אתמול אבל הייתי חייבת.
כתבתי עליך אתמול כאן בפייס.נדהמתי מכמות האהדה והתפילות שתחזור בשלום.אם רק הייתה לי עשירית מהאמונה שלך הייתי יוצאת מחוזקת..אפילו דודי מבית הכנסת כתב לי.אמר שאתה אהוב בית הכנסת ושיתפלל בשבילך. אל תכעס עלי.התגובות נותנות לי קצת כוח איכשהוא.אני מרגישה שאני לא לבד.
אתמול דיווחו בערב על עוד שני הרוגים ואני נחנקתי מבכי .אלונה שאלה אותי למה אני בוכה,הרי אתה בסדר…היא בודקת לי את העיניים כל הזמן וגם כשאני אומרת לה שאני לא בוכה היא אומרת שיש לי שלוליות בעיניים וישר בודקת על העיניים שלה אם ככה זה בטיבעי.
מטר מחבק אותי הרבה. תראה מה היה צריך לקרות כדי שזה יקרה..הוא כל כך מקסים ורגיש ואני גאה בו על דרך ההתמודדות שלו עם המצב.הוא דואג לך מאוד וצמוד לאפליקציה של חדשות 2.גם עירד מתקשר יותר..נמצא עכשיו באקוודור אבל חושבת שהלב שלו לא ממש רגוע
אהוב שלי, בין כל דיווחי החדשות לרעש המסוקים שבדרכם לתל השומר אני מנסה במחשבות שלי לעטןף אותך בחומת מגן .כל כך מקווה שמשהו מזה מגיע אליך. אבא כבר חשב ללכת לבדוק בין הפצועים אם יש נחלאווים ואם מישהו מהם יודע משהו אודותיך..הדעת נטרפת.נהיינו רגשנים בטירוף.לא חושבים בהיגיון. הלב בוכה בשקט
יפה שלי, המזווה מלא בוופלים שאתה אוהב..אז רק תבוא או לפחות תן אות חיים.
הערב בשכונה אורזים לך ולחיילים האחרים משלוחים.אני אהיה שם עם אלונה ומטר..מקווה שמשהו מזה יגיע אליך.
מתפללים כאן לשלומך ומקווים לטוב.
תשמור על עצמך חיים שלי.
חייבים אותך בבית חי בריא ושלם, גם בנפשך הרגישה.
מצדיעה לך ממרום גילי,
אמא

לקריאת המכתב הבא

 

הצטרפו לרשימת התפוצה:

תגובות פייסבוק

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *