ככה אני

ילד שלי מוצלח,
ערב יום שישי וחסרונך מורגש יותר מתמיד. המתח כאן נוסק לשיאים חדשים עם כל מבזק.
רוצה לספר לך שהיה לי יום טוב יותר היום.
שפתאום באמת הרגשתי שהנה הסוף מתקרב ואתה צריך להחזיק מעמד ממש עוד קצת עד שזה יגמר..
מייחלת לרגע שתתחנן שאפסיק לנשק ולחבק אותך.רק לשמוע את הקול שלך..אלוהים, כמה שזה חסר לי..
חברה טובה לקחה אותי היום להתאוורר.אני מודה שקצת לא מרגישה בנוח עם זה שאני “יוצאת” כשאתה נלחם שם בחזית. יש לי רגשי אשמה אבל הרגעים הקטנים האלה שומרים אותי שפויה במידה והחיבוקים והאהבה שאני מקבלת מסביב..לו רק היית רואה היית גאה בעם שלנו.
אבא השיג היום את הפקידה הפלוגתית.היא אמרה שאתה בפנים אבל לא בלחימה כרגע (זה היה בבוקר) ושכולכם במצב רוח מרומם.עוד אבא מקבוצת הווטס אפ המדהימה של הגדוד שלך הגיע אליכם עם 1300 ארטיקים ברכב מקורר ודיווח שאתם נפלאים, חדורי מוטיבציה ומאושרים. זה ממש מקל עלי. מצליחה סוף סוף למלא את הריאות המכווצות שלי ולחשוב חיובי..רק חיובי…עוד מעט תגיע ויהיה בסדר.יותר מבסדר.חייב להיות!!
ועדיין..כל טלפון מקפיץ אותנו..אחר הצהריים צלצל הטלפון. מטר ענה אבל ביקשו לדבר עם אבא של עילי…לא צריכה לספר לך את התחושה של אבא.
הלב שלו…זה היה הרב שלך, לידור, שדרש בשלומך.גם הוא חש בחסרונך.
יפה שלי, אין עליך.אתה מצליח לגעת בכל אדם שמכיר אותך.כותבות לי המורות שלך, חברים מ”בליך”..כולם כל כך דואגים לך ומייחלים לשובך לשלום.
החושך מפחיד ומדכא אותי..גורם לי להשתבלל יותר בתוך עצמי. רוצה שקט..לא רוצה טלפונים..
תשמור על עצמך ילד.
זה או טו טו נגמר. ואני מאמינה שיש באבא שלך ובי די אהבה בכדי להשקיט את הרעש שבנשמה שלך.
רק תחזור.
שבת שלום צדיק שלי.מלך.חיים שלי.
כל כך גאה בך
אמא

לקריאת המכתב הבא