בתאריך 25 באפריל נחגג מידי שנה יום ה-DNA הבין-לאומי. ולמה זה? מסתבר שבתאריך זה ארעו שני מאורעות ראויים לציון בחקר ה-DNA: פרסום המאמר של ווטסון וקריק על פענוח מבנה ה-DNA, וההכרזה על סיום פרוייקט גנום האדם. נחמד שחוגגים אירוע שכזה ובכלל, זה ישר זרק אותי להודעה שקיבלתי ממש לא מזמן בפרטי מאחת המעצבות החביבות עליי
זמן אפצ’י
נדמה שעברו חיים שלמים מאז שכתבתי כאן לאחרונה. המון עניינים טובים יותר, טובים פחות אבל בעיקר כאלה שבפרספקטיבה מרחוק אני מבינה עד כמה הם הצמיחו אותי, ולא רק לרוחב. וירוס בינלאומי, מוטציות, מוות, חיים חדשים, פרידות ממה שמוכר ואהוב והתמודדות עם עולם חדש, מתעתע, לרוב מאכזב ולעיתים מפתיע לטובה. ויחד עם זה- מבינה היום שאני
סביבון לחנוכ/קה
חודשים שלא כתבתי כאן. נמנעתי. הרגשתי שמשהו בתוכי כבה ואין בי את היכולת האלמנטרית לנסח משפט אחד שיגיד משהו. כל כך הרבה קרה מסביב בחודשים האחרונים, שהדחף הראשוני שלי היה פשוט להשתבלל ולקום חזרה כשהעולם יחזור לעצמו נדמה שהקורונה עשתה בי קצת שמות. בדקה את גבולות יכולת ההכלה שלי, את הסבלנות שלי, את מפלס העצב
אם הקירות רק יכלו לדבר
איך מעצבים קירות פנים בחלל. האם בצורה שבלונית וסימטרית או תולים ספורדית? האם משתמשים במגוון מסגרות ובאיזה גובה לתלות תמונה- טיפים והשראה לעיצוב
עוד >>מלטפת משטחים
אז עברתי דירה…שוב… ומכיוון שהפעם נדרשתי לעצב אותה, בהתאם לטעמה המאוד ספציפי של בעלת הבית, שוב מצאתי את עצמי מכתתת רגליי בחיפוש אחר החיפוי ה”אחר”. הייתי דחוקה עם הלו”ז. ממש על הקשקש. כך שהייתי חייבת למצוא איזה חומר, אמין ומוכר מספיק בשוק, על מנת לחפות את המשטחים בחדרי הרחצה ובמטבח העתידי שלי. ככה זה. מדי