נדמה שעברו חיים שלמים מאז שכתבתי כאן לאחרונה. המון עניינים טובים יותר, טובים פחות אבל בעיקר כאלה שבפרספקטיבה מרחוק אני מבינה עד כמה הם הצמיחו אותי, ולא רק לרוחב. וירוס בינלאומי, מוטציות, מוות, חיים חדשים, פרידות ממה שמוכר ואהוב והתמודדות עם עולם חדש, מתעתע, לרוב מאכזב ולעיתים מפתיע לטובה. ויחד עם זה- מבינה היום שאני
החורף בפתח. רוחות חזקות וענני גשם בגווני אפור מבשרים על בואה של תקופת השתבללות וקינון. תקופה שבה עם צמצום שעות האור יש חשק גובר בהתכנסות ביתית, בהתכרבלות, בכוס תה חם. רצוי עם שפריץ לימון וכמה עלי נענע טריים. אחד האלמנטים העיצוביים שעושים “בית” מלשון HOME ולא APARTMENT הוא שטיח. הוא מלביש חלל עירום, יפה