ככה אני

מסוף השבוע החדשות החלו לחלחל ולהזדחל ל back of my mind.

עוד מנהרה התגלתה . והנה כבר יש הסלמה בדרום והטיימינג הצורם הזה של ממש תיכף יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ..

יום הזיכרון.יום מוטרף שקיבל משמעות חדשה עבורי כבר לפני 25 שנים , עת התבשרתי שאני נושאת ברחמי בן בכור.

בעיני רוחי לא ראיתי תינוק.ראיתי חייל ולרגע נוסף פאן נוסף למושג “חרדה”

אחריו הגיעו עוד שני בנים זכרים, עוד המון דאגות .ואיתה הידיעה הברורה כי בבוא היום הם יהיו חיילים וילחמו על הבית.

עם כל הפחד גידלנו אותם לאהבת הארץ ולחובת שירות מלא ובעל ערך.

עם סבא שלחם את כל מלחמות ישראל ואב נכה צה”ל ממלחמת לבנון לא היה מקום לדון בהשתמטות או בתפקיד “ג’ובניקי”,

ואכן שני הבוגרים שלי יוצאי יחידות קרביות, תותחנים ונח”ל.

הבכור עבר את השירות בקלות יחסית.”לא נרשמו אירועים חריגים” מלבד חבלות בגפיים אבל מלחמת צוק איתן כבר שינתה לי את התמונה.

משהו מאוד בסיסי התערער בי.

באמת שדיינו כמה שאני אוהבת את האביב ימים של שמש אחרי המלקוש שמריצים אותי היישר למשתלה . ימים שגורמים לי לשתול ,להתחדש , להעיף ולאוורר כאילו הייתי מקננת לפני לידה של תינוק חדש. אבל איך שמתחילים רינוני החג אני נדרכת..מרגישה איך מתקרב המחנק הזה בגרון. מנסה להכין את עצמי מראש ולהרגיע שיהיה בסדר. מעמיסה על עצמי

עוד >>

ריח של התחדשות באוויר מתערבב לו עם ריח האקונומיקה וחומרי ניקוי אחרים,

כי פסח, שלא כמו כל חג אחר, הוא חג של צבע טרי,סדר חדש, ניקיונות וצחצוח.

בהזדמנות זו אני רוצה להציע לכם להסתכל קצת אחרת על מיני מברשות ומטאטאים .

לנסות ולתת להן ביטוי עיצובי בחלל שלכם.

יוהו…האביב כבר כאן ומזג האויר נע בין חמימות דביקה לבין משבי רוח מרעננים.

האביב כבר כאן ואני כבר שבוע מרגישה את העיקצוצים לשנות, לצבוע, לשתול, להחליף מיקומים, לרענן ,לארגן ולסדר את כל מה שמסביבי.

קצת מסוכן להיות בסביבתי בימים שכאלה…אני בדרייב מטורף לעשות הכל   ו ע כ ש י ו

ושאף אחד לא ינסה לעצור אותי 🙂

האביב כבר כאן ואין גוון שיותר הולם אותו מורוד ..

אז הפעם  רק עיצוב אוורירי שעושה נעימי לגוף ולנשמה