ריצת מרתון בשתיים

דנה .דנה גליקמן.או בשמה בסלולארי שלי “דנה דלתות”
זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בה.היא הגיעה לאירוע נשי מצומצם ב”קרינה”. מטופחת, חיוך מבוייש, צנוע, אוחזת בידה עוגה שווה שרקחה במו ידיה.
זוכרת את העיניים הטובות שלה שהילכו עליי קסמים.זוכרת שהיה לי ברור מהדקה הראשונה שהיא מותק אמיתית.

המפגש הזה הגיע אחרי שכבר עקבתי לא מעט אחרי הבלוג שלה ורציתי להכיר ממנה עוד.תאמינו או לא-התביישתי לדבר.

בינתיים עבר זמן ואני יישמתי בדף העיסקי שלי רעיון שעלה לי בראש באחד מהלילות הלבנים שלי.

מרתון של תמונות השראה. תמונה בכל שעה עגולה. עשרים וארבע שעות רצוף.
התגובות היו נלהבות. גם אלה של דנה.. וזו הייתה הזדמנות פנטסטית לחשוב על חבירה משותפת למרתון שכזה אחת לחודש,
בכל פעם נושא אחר- חצי מרתון מזוית הראייה שלה וחצי מרתון מזוית הראייה שלי.

עוד >>