ככה אני

מאומצת שנים קיוותה וחלמה על הרגע הזה שבו יקראו לה ברישמיות לסלון ויגידו לה שהיא לא שלהם.שהיא “יבוא” מוצלח וכמה חיכו לה שנים וכמה הם שמחים שהיא שלהם.היא התאמנה הרבה על הפרצוף המופתע שתעשה להם.זה הזמן בשבילה להפגין את כישורי המשחק שלה.היא ממש לא מופתעת.היא שמחה והיא רק חייבת לוודא שהם לא יכולים לשמוע את

עוד >>

הגשם תפס אותי לא מוכנה.בדיוק באותו בוקר לבשתי את החולצה הלבנה עם שרוול השבע שמיניות שקניתי לחג וחצאית מידי מזוגזגת שכזו שעושה לי להרגיש רזה למרות שבחודשים האחרונים אני רק עולה במשקל. חשבתי קיץ .ואז כשנסעתי לי לכיוון חדרה לפגוש את עורך הספר החדש שלי נפתחו ארובות השמים וגשם כבד שכזה ניתך בעוז על שמשת

עוד >>

חלומות של יום אתמול חלומות בהקיץ היו דבר שבשיגרה אצלה. די היה בריח של עוגת שוקולד מהבילה , כריך עם גבינה צהובה או שקית שוקו כדי שתתנתק מהסביבה ותעוף על גלי הדימיון. היא זוכרת טוב טוב איך פעם בשיעור גיאוגרפיה משעמם במיוחד שדן בהבדלים בין הרים, עמקים וגאיות, פנתה אליה המורה מיכל בשאלה סתמית ביותר

עוד >>

חורף רעמים וגשם זלעפות גרמו לה לפקוח עין אחת דביקה ומטושטשת ולהציץ בשעון של הממיר. רק 04:30 לפנות בוקר.יש לה עוד שעתיים וחצי לישון עד שהשעון המעורר יקרקר את קרקורו הצורם ויעיד על כך שעוד יום חדש ורועם בפתח. בינתיים היא חייבת להשאר ערה ולהקשיב לגשם הגועש במרזבים ושוטף את האויר, האדמה והמרצפות המצוירות שדבק

עוד >>

הכל בסדר נמאס לי. נמאס לי שהיא לא מסתכלת עליי בכלל. נמאס לי שהיא חייבת לרשום בדקדקנות כל מילה שיוצאת לי מהפה.אין מיקריות במילים שאת בוחרת היא אומרת לי ואני , בכלל לא משוכנעת שהיא מקשיבה לי. באמת מקשיבה לי. שוב אני יושבת מולה.כמו כל שבוע בשנתיים וחצי האחרונות. למה אני בכלל ממשיכה עם הפארסה

עוד >>