ככה אני

מגדלור היא נשענה על שפת הכיור העמוס מכלים מערב הסושי שארגנו לילדים, ובעיניים עצומות לרווחה ניסתה להסדיר את הנשימה בנשימות עמוקות כמו שראתה פעם באיזה די.וי.די “גררררר..זה לא באמת קורה לנו” שמעה את הקולות במעמקי ראשה והציצה בחשאי לעבר פינת האוכל לראות אם עוד מישהו שומע את הקולות האלה שבראשה. היא לא הייתה מסוגלת להגדיר

עוד >>

ללה לנד ” נשמה, מה ענינים? לונג טיים נו סי” הוא צועק לי מרחוק ואני מרימה את היד לנופף לו לשלום ומדביקה את מסיכת החיוך על הפרצוף כדי שלא יעלב. מה הוא אשם שאין לי היום מצב רוח. האמת היא שלא בא לי לדבר עם אף אחד.היום אני עצובה .כזו אני. רכבת של  UPS AND

עוד >>

לחייך מבפנים אנחנו פוסעים רק כמה צעדים מאחורי המדריך. כל אחד ומחשבותיו הוא. שקט אלוהי מסביב. דממת עולם. לא רעש מנועים, קולות או צלילים. שום דבר שדומה לחיים האמיתיים. גם המדריך הויאטנמי שלנו אינו מרבה במילים. הוא מן הסתם מעדיף שלא נגלה עד כמה קלוקלת האנגלית שלו ובנוסף הוא מתבייש בשיניים הקידמיות החומות שלו הרקובות

עוד >>

מאחרת זה לא קורה לי.היא ממלמלת לעצמה..בבקשה לא היום, בבקשה ..09:21. ..היא כבר באיחור ומנסה לחשוב על הניסוח הנכון להסברים. נדמה לה שכרגע כל העולם נגדה.והפקק הזה עכשיו..האם זה סימן לסגת? שונאת שונאת שונאת לאחר.זה אף פעם לא קורה לה.נהפוכו.היא מאותן אלה שמקדימות .תמיד.ואז מוצאת את עצמה יושבת ברכב ומנסה לעבור עוד שלב בקנדי קראש.

עוד >>

מאומצת שנים קיוותה וחלמה על הרגע הזה שבו יקראו לה ברישמיות לסלון ויגידו לה שהיא לא שלהם.שהיא “יבוא” מוצלח וכמה חיכו לה שנים וכמה הם שמחים שהיא שלהם.היא התאמנה הרבה על הפרצוף המופתע שתעשה להם.זה הזמן בשבילה להפגין את כישורי המשחק שלה.היא ממש לא מופתעת.היא שמחה והיא רק חייבת לוודא שהם לא יכולים לשמוע את

עוד >>