ככה אני

שוב חוזר הניגון ואני חשבתי שהפעם זה יהיה שונה לגמרי, ככה היא אומרת לי ובעיניים הכחולות כחולות שלה משתקפים בעירבוביה העלבון ,ההחמצה, הכאב וים של דמעות המאיים להטביע גם אותי במערבולת הרגשות הזו. איך זה קורה לי עוד הפעם.איך? היא מטיחה בי כאילו לי הפתרונים. הפנים שלה רטובות לגמרי ולמרות שאני מושיטה לי מארז טישו

עוד >>

קטנתי שוב אזעקה.לעזאזל, שוב לא הצלחתי לסיים את החלום. דווקא הפעם היה לי חלום סבבה. אופטימי שכזה ואני כל כך הייתי סקרנית לדעת מה יקרה בסופו והאזעקה הזו קטעה לי הכל. איזה בעסה.שוב לקפוץ ולרוץ מהר..רגע, אני מנסה לקלוט איפה אני ומה השעה עכשיו ומי בבית.נזכרת שביקשתי מהקטנה שלי שעה כדי לנוח ולסדר את הראש

עוד >>

מגדלור היא נשענה על שפת הכיור העמוס מכלים מערב הסושי שארגנו לילדים, ובעיניים עצומות לרווחה ניסתה להסדיר את הנשימה בנשימות עמוקות כמו שראתה פעם באיזה די.וי.די “גררררר..זה לא באמת קורה לנו” שמעה את הקולות במעמקי ראשה והציצה בחשאי לעבר פינת האוכל לראות אם עוד מישהו שומע את הקולות האלה שבראשה. היא לא הייתה מסוגלת להגדיר

עוד >>

ללה לנד ” נשמה, מה ענינים? לונג טיים נו סי” הוא צועק לי מרחוק ואני מרימה את היד לנופף לו לשלום ומדביקה את מסיכת החיוך על הפרצוף כדי שלא יעלב. מה הוא אשם שאין לי היום מצב רוח. האמת היא שלא בא לי לדבר עם אף אחד.היום אני עצובה .כזו אני. רכבת של  UPS AND

עוד >>

לחייך מבפנים אנחנו פוסעים רק כמה צעדים מאחורי המדריך. כל אחד ומחשבותיו הוא. שקט אלוהי מסביב. דממת עולם. לא רעש מנועים, קולות או צלילים. שום דבר שדומה לחיים האמיתיים. גם המדריך הויאטנמי שלנו אינו מרבה במילים. הוא מן הסתם מעדיף שלא נגלה עד כמה קלוקלת האנגלית שלו ובנוסף הוא מתבייש בשיניים הקידמיות החומות שלו הרקובות

עוד >>