ככה אני

למי מאיתנו לא היה אוסף בילדותו?

בתור ילדה הייתי אוספת מחקים, מפיות וניירות מכתבים. אלה היו אוספים שכיחים למדי שאיפרו לעשות “החלפות”  (במילעיל) ובנוסף ,זו הייתה דרך נהדרת להיות “אחת מהחבר’ה”.

מאוחר יותר התקנאתי בשכנה שלי אספה קופסאות גפרורים מטריפות מכל העולם בזכות משפחה עניפה בניכר שתרמה את חלקה , ובחבר אחר שאסף מחזיקי מפתחות מיוחדים עם שרשרת חוליות כסופה ,זוכרים כאלה?

אבא שלי אסף בולים אבל לא ברמה שחיפש באדיקות אחרי בולים מסוימים להשלמת סדרה כזו או אחרת.

ועדיין, זוכרת אותו מפשיל שרוולים כשגילה בתיבת הדואר מכתב עם בול מיוחד.

הוא הכניס אותו לקערת מים וחיכה שהבול יצוף. אחר כך ליקט אותו בזהירות בעזרת פינצטה ושם או

בית.מילה פשוטה, שלוש אותיות המגלמות בתוכן מכלול עצום של רגשותאם תשאלו אנשים מהי המשמעות של בית עבורם תקבלו מגוון תשובות .לחלקן תהיה מן הסתם קונוטציה שלילית בעיקר אם קירות הביתספגו אלימות מילולית או פיזית כזו או אחרתאך רובן ישתקפו תחושות חיוביות כמו :ביטחון, שלווה, חום, חממה, מקום מפלט.בית זה ריח של תבשילים, זה תמונות משפחה על הקירות,

כשאני רואה ספסל מדליק אני ממש לא חושבת עליו כמקום ישיבה אלא כעל מקום נוסף להניח עליו עוד כמה מהשטיקלך שלי..סוג של מדף משודרג,

כזה עם אופי ואמירה

ככל שהספסל יהיה יותר חלוד, מקולף וישן ככה אהיה מאושרת יותר..

והנה גיליתם עוד אחת מתוך השריטות (החלודות והמקולפות) שלי

מעלה כאן ספסלים מטריפים  שמקווה כי תאהבו

ואם יש לכם ספסל משלכם שעושה לכם את זה אשמח שתצלמו ותשלחו..