27.07.2014

עילי, ילד אהוב שלי, כבר קיווינו שזה עומד להגמר.שהפסקת האש הזו תמשך ואתה תהיה מוגן ובטוח.הרשינו לעצמינו קצת לשמוח, אפילו לחייך..אבל השיברון למשמע המשך האזעקות גמר אותנו.כל הסיפור הזה גדול עלינו ילד, בחיי.לא יודעת איך מצליחים לקום בבוקר כשכל מה שבא לנו זה לכסות את הראש בשמיכה עד שיגמר. אתמול ב 23:00 התקשר מישהו שהביא

עוד >>

28.07.2014

טוליק אהוב השמועות אומרות שיש סיכוי קטן שתוכל להתקשר היום.אנחנו צמודים לטלפון.מתים לשמוע את קולך. הימים ארוכים וכולם כבר הולכים על קצות האצבעות כי המתח כבר ממש בלתי נסבל. שמור על עצמך עוד קצת..ממש בקרוב נפגש לחיבוק משפחתי . אלונה , הכפרה שלך,מיידעת את כל מדריכי וילדי הקייטנה במצבך ושולחת לך חיבוק וגעגוע ענק. יאללה,

עוד >>

26.07.2014

הפסקת האש, הפסקת המבזקים ומסר מהפקידה הפלוגתית שכל החטיבה יותר מבסדר הביאו לפרץ אנרגיה זמנית ואופטימית. שתלתי צמחים, עקרתי את כל הנבולים שלא קיבלו מים כמעט מאז הכניסה הקרקעית וצבעתי את הפרגוד החלוד בכניסה בספריי כחול יווני . עושה שיהיה לעילי יפה לכשיבוא הביתה אמא לקריאת המכתב הבא  

עוד >>

25.07.2014

ילד שלי מוצלח, ערב יום שישי וחסרונך מורגש יותר מתמיד. המתח כאן נוסק לשיאים חדשים עם כל מבזק. רוצה לספר לך שהיה לי יום טוב יותר היום. שפתאום באמת הרגשתי שהנה הסוף מתקרב ואתה צריך להחזיק מעמד ממש עוד קצת עד שזה יגמר.. מייחלת לרגע שתתחנן שאפסיק לנשק ולחבק אותך.רק לשמוע את הקול שלך..אלוהים, כמה

עוד >>

24.07.2014 מכתב שני

עילי שלי, היום ה 17 ללחימה . משהו לא ברור עובר עלי. מצד אחד יש בי הכרה שתחזור לשלום ומהצד השני אני מבועתת מההעזה שלי לחשוב חיובי. שעות שהתהפכתי אתמול במיטה.ב 02:30, כשכבר החלטתי לתת ללב שלי להאט את הקצב היה רעש בחוץ ליד השער.נדמה היה לי שיש שם מישהו ועוד לפני שהעזתי להעיר את

עוד >>