מממ…ימים לא פשוטים עוברים עליי.
הבכור מטייל בהודו ובאיי אנדמן כבר מעל חודשיים, הצדיק לא יצא הביתה מזה ארבעה שבועות ואני מרגישה את הלחץ בחזה הולך ומתחזק. את הקושי לנשום, לתפקד כרגיל.
אני עצובה. לרגעים אפילו ממש כואב לי כאילו איבדתי איבר בגוף. לאט לאט הולכת ומשתבללת ומחפשת אינספור דרכים להעביר את הזמן. יודעת שזה זמני אבל עדיין, לא פשוט לי.
(אמא, אם את קוראת את זה..אין סיבה לטלפן בקול חרד ומודאג. אני אהיה בסדר)
הדרך הקלה ביותר לברוח היא להיכנס מתחת לפוך להעביר עוד כמה שעות בשינה או נים לא נים שכזה. לנסות להיזכר בריח שלהם. בקול שלהם. בחיבוק.
בינתיים מתרפקת על ה- teenager הגברי שבסביבה שמפחד להדוף אותי ממנו…גם הוא מתגעגע.
מפה לשם, חשבתי לעצמי איך מתוך הרצון הזה לברוח לחלל אחר בו הזמן טס אני יכולה לצאת עם משהו טוב (שזה כבר שינוי מבחינתי)
אז יכולה לומר ששהייה מרובה יחסית בחדר השינה העלתה בי את הרצון לשתף אתכם באלמנט שאני מאוד אוהבת בחדר השינה.
אני מדברת על אותו ספסל , הדום, תיבה, מסגרת, שיכולים להיות בקצה המיטה ולשמש כמקום להניח ספרים/כיסוי מיטה או להיות שם רק
מעצם היותם יפים ככה כשלעצמם.
יודעים על מה אני מדברת?
הנה קצת השראה
(נ.ב. יש כאן כמה חדרים מלוקקים להחריד. בבקשה..קחו רק את ההשראה איתכם הלאה 🙂 )
ספסל עץ ישן מהווה אלמנט של משחקי גבהים ביחס למעקה המיטה
ציבעוניות כריכות הספרים מוסיפה המון חן לחלל
יש גיל מסויים (אני כבר שם) שחייבים לשבת בנוח על מנת לשרוך/לנעול נעליים.
המיטה בדר”כ גבוהה מדי כך שמושבים כאלה ממש עושים את העבודה
יופי של מקום איחסון לנעליים, למצעים או לכיסוי המיטה
מתה על הפתרון הזה שלל המזוודות 🙂
אהבתי ביותר כמה רעיונות. …. ועכשיו ladies and gentlemen צריך לעבור לביצוע . זה שיהיה גם הורס אבל גם שימושי (כי פולניה הייתי ופולניה אשאר).
ו…… שבת בלי הילדים זה הכי באסה בעולם. מסכימה.
יעל יקירתי, חושבת שכרגע לאור התקציב זה נחשב “מותרות”. מבטיחה שאם תזכי בפרס הראשון בלוטו או לחילופין בירושה של איזה דוד רחוק אני דואגת לך לאחד מרשים ושימושי כמנהגי פולין 🙂
פוסט מקסים. נגעת אצלי בנקודה רגישה- חדר השינה שלי קטסטרופה. אשמח לדעת איפה באזור המרכז נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מיטות לחדר שינה.
תודה!
הי שירה, מניחה שבאיקאה או במרכז השינה.
יחד עם זה חושבת שכדאי לך לחפש משהו מעניין יותר בחנויות העיצוב בארץ: טורקיז בני דרור/ חדרים/חותם/וסטו
בהצלחה:)
דווקא בימים של באסה, הבלוג נותן לך פורקן. שתדעי רק ימיי שקט ושלווה
רויתוש, את לא מבינה כמה זה משחרר לכתוב..אכן פורקן
מהמם..
אותי מטריד איך מצליחים לשמור על החדר ככ מסודר. הלוואי עליי ☺
עניין של הרגל! ברגע שיש מקום מיועד לכל דבר זה פשוט יותר
ליאתי יקירתי חיבוק ענק! זה זמני הכל חולף רק שישובו לשלום אמן! זה הכי חשוב! אוהבת הכי את ההדומים מהפרווה.רכות מלטפת .. ואוהבת גם מאוד את ספסל הבמבוק והכי אותך!
אלה גם היותר אהובים עליי מכולם 🙂 תודה מותק