סופ”שיק #9

חיבורים, הדבקות וקשרים

מחר סופ”ש

ואני סקרנית מה יעלה לכם  חיוך הפעם..

סופ”שיק #9

מתחילים..

כמה אני אוהבת לגנן

לחפון את הידיים בחול, לשתול פרחי עונה ולהסניף את ריח האדמה הרטובה

הבלוק הזה הוא גאוני!

למה? כי הוא מאפשר אינסוף קומבינציות לגובה,לרוחב ולעומק שמוסיפות המון עניין

מידוף יפייפה שעוצב על ידי חברת Softlab ומורכב כולו מגלילי קרטון בקוטרים שונים

למה? כי זה מיוחד , מקורי ואקולוגי 🙂

אנתרופולוג’י האמריקאית משתמשת באביזרים פשוטים,נגישים וממוחזרים

כדי ליצור עיצוב חדשני ומעורר השתאות בכל חנוית הרשת .

כאן ,למשל, נוצרו וילונות ענק/חוצצים מאזיקונים צבעוניים שנקשרו זה לזה!!! תאווה לעיניים!!!

קיר שיוצר תנועה גלית  מעצם היותו מורכב מ-40,000 זיזי עץ מעוגלים באורכים שונים.

למה? מה למה .כי זה מסטרפיס!!!

ובפינת הפרגון השבועי: האומנית הישראלית ליה דייגי

למה? את ליה הכרתי בטיול העצמה נשית בפורטוגל באוקטובר האחרון.

יכולת הביטוי הוורבלית והאומנותית שלה הפילה לי את הלסת וגרמה לי לשתוק,

וזו כבר סיבה טובה אחת (מיני רבות) לפרגן לה.

ליה היא אישה עוצמתית וחזקה שמסתכלת לפחד בלבן של העיניים ויוצרת מתוך תשוקה בוערת

וזה מה שהיא כותבת בדף האודות שלה בפייסבוק:

” כבר שנים שאני מחפשת את קצה הכאבים שלי. טרם מצאתי.

נולדתי במרכז הארץ וכבר בילדותי אולצתי לנדוד בין משפחת המוצא שלי לבין מסגרות חוץ-ביתיות שונות,

אלו השרישו בי זיכרונות כואבים ומרירים ויחד עם גופי שהולך ובוגד בי, אני עוסקת באינטנסיביות בפירוק והרכבה מחדש של נבכי נפשי.

רכשתי ניסיון וידע טכני במסגרות אקדמיות והכשרות שונות שהובילו אותי לבניית השפה האמנותית הייחודית לי ובה אני יוצרת כיום.

היצירות שלי הן קולאז’ים רב-שכבתיים העשויים חומרי נייר שונים, צבעוניות עזה, טכניקות הדפס וטקסטים הנשזרים במוחי הקודח.

הן עשויות סדרות המהוות יומן אישי הפועל על צירי זמן משתנים ועל רובדים רגשיים בעלי מטענים מורכבים.

מהותה של היצירה שלי היא שזירה ויזואלית של סיפורי חיי האישיים והאינטימיים, תוך נגיעה בזיכרונות כאובים וטראומטיים.

המורכבויות של אירועים אלו עולות באופן טכני ברור – איני יכולה להסתפק בחומר אחד, אני זקוקה לערבוב אקלקטי של חומרים וכלים.

ההבנה כי החיים שלי הם תרכובת כימית של זיכרונות מרירים, טורדניים יחד עם ערגה לימים אחרים,

פשוטים ומכילים, היא הבסיס להבנת היצירות שלי, בכולן בולטת תשוקתי לחיים.

אני יוצרת כדי לשרוד. כדי לחיות. כדי לחיות בשלום עם הכאבים שלי.”

ב 21.6.18 ליה תיקח חלק בתערוכה בשם “ללב שלי יש בית” שתוצג בגלריית “ציאורים”, קיבוץ אורים

       : : : : :

בבקשה- קחו חצי דקה כדי להגיב מה אהבתם (או מה לא)

מה עוד יעניין אתכם לראות או למה עוד להחשף.

אני כאן בשבילי אבל בעיקר בשבילכם

שבת המלכה כבר ממש מעבר לפינה 🙂

שבת שלום וסופ”ש מבורך

ליאת

 

 

הצטרפו לרשימת התפוצה:

תגובות פייסבוק

תגובות

3 מחשבות על “סופ”שיק #9

  1. אוהבת את הערוגה מלבנים, רעיון מקסים!
    המותגים שאת מביאה מעניינים ומעוררי מחשבה
    איך ניתן ליצור רהיטים פונקציונליים מגוונים מחומרים לא סטנדרטים. בהחלט העשרת את עולמי.
    תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *