הסיפור מאחורי סופ”שיק
עוד סופ”שיק יוצא לדרך,13 במספר
ועד כה נדמה שלא כתבתי כאן ולו במילה
מה הסיפור מאחורי סופ”שיק?
ואיך הגעתי לכתוב כאן מדי שבוע.
אם מעניין אתכם-זה ממש כאן. אם לא עיברו הלאה היישר לתמונות.
שנים שאני חוטאת בכתיבה. בגילאי 10-11 היו אלה יומנים אישיים שהתמלאו באהבות נעורים ופנטזיות של ילדה חולמנית.
בהמשך הטקסטים נכתבו בחדרי הלב וסירבו לצאת החוצה לעולם.
במהלך מלחמת צוק איתן משהו קרה לי .בעוד הבן שלי שוכב בחושות בסג’עייה תחת מטח אש
הרגשתי שאני חייבת “להקיא” את עצמי לדעת.לשחרר.
התחלתי מתוך ידיעה והבנה ברורה שאין קורא בצד השני.
כתבתי מתוך כאב ומצוקה ומצאתי שזה משחרר אותי ולו לרגע מחרדות ומועקה כבדה.
כתבתי בתשוקה מטורפת כאילו זו רק אני והמקלדת בתוך בועה.
משם התחילו לצוץ גם (בבלוג בעמודה הימנית של דף הבית)
ו.
כל מילה עולה לכתב כאן על המסך כפי שהיא צצה בראש לראשונה . כמעט ללא עריכה או כתיבה מוקדמת על דף נייר.
ומה לזה ולסופ”שיק אתם בטח שואלים? (או שלא :))
בחודשים האחרונים אני חווה יותר מתמיד מועקה הקשורה בעניינים משפחתיים.
מצאתי שהכתיבה מקלה עליי.מרפאה ומשקיטה לי משהו בנפש .חשבתי על דרך שבה “אאלץ” לכתוב על בסיס קבוע
וגם לתת על הדרך משהו ממני, משהו בעל ערך למי שיעצור לרגע לקרוא.
אני מודעת לעובדה שהרשת מפוצצת בתכנים לקריאה
ולכן היה חשוב לי למצוא משהו קליל וזורם.
בלי יותר מדי מלל הכרחי. כזה שמפנה לקריאה שמעבר רק אם רוצים..
חשבתי גם שיכול להיות נחמד לקבל פוסט שכזה אחרי שבוע עבודה מתיש .
פוסט שמבשר על תחילתו של סוף שבוע במוד אחר.
במשך כל השבוע אני תרה אחר תמונות שמציגות חשיבה מחוץ לקופסא,
שמעוררות חשק לעשייה או סתם כאלה שעושות שמח.
עושה כל שביכולתי שיהיה מעניין, שיעלה חיוך, שיעורר יצירתיות
ואולי גם עשייה לביתכם.
בשנייה שהפוסט נשלח למנויים אני מרגישה הקלה ולו לרגע
כי כבר צריכה לחשוב על התוכן הבא..
וכן, מודה ומתוודה קבל עם ומנויים- חשוב לי לשמוע מכם שזה עושה לכם נעימי בלב
שזה כייפי. אולי הייתם רוצים לראות משהו נוסף..
הכדור אצלכם ..
ועכשיו מוזמנים לצלול פנימה 🙂
את השולחן הגאוני הזה עיצבה Nika Zupanc והוא מאפשר לפתוח מתוכו תיקיית פולדרים
שעושה יופי של סדר על השולחן.לא רוצים לראות את הניירת?
פשוט מסובבים את המנואלה השיקית ומקבלים שולחן שטוח
בול מה שאני צריכה אצלי!!
למה? כאילו דא? איך לא חשבו על זה קודם???
Emi Nakajima , אומנית יפנית החתומה על הרישום המרהיב הזה מציירת לפרטי פרטים
מבחר מבנים הקיימים ברחבי העולם ,באמצעות טושים שחורים עדינים.
לעיתים היא מוסיפה קצת צבעוניות בשביל העומק
למה? כמה סבלנות צריך כדי להתבונן בפרטים הקטנים ביותר ולהעביר אותם לנייר.מרשים!
אין לכם מקום לצמחיה בבית?
שלבו אותה על קיר או בתוך השולחן הסלוני..
תוכלו לראות כאן איך מיישמים הלכה למעשה
למה? הקומפוזיציה של הסוקולנטים כאן יפייפיה .לגמרי נראה עץ מגן עדן
כמה נחמד היה אילו היו לנו כאן בארץ תחנות אוטובוס מעניינות כמו זו למשל..
התחנה הזו היא אחת מיני כמה תחנות סופר מרתקות המוצבות ביפן
למה? כי זה סופר מדליק .הכי הזכיר לי את השיר הזה..
והשבוע..בפינת הפרגון השבוע: SITKA by Irit Tamir
קולגה שהיא גם חברה מוכשרת המייצרת פינות ישיבה מודולריות
המתאימות הן לפנים והן לחוץ הבית.
בסטודיו שלה במשמר דויד ניתן למצוא קטלוגים של מיטב חברות הבדים-
עילית, שכטר,ארוטקס, ארמל ורבים אחרים-
כך שניתן ליצור אינספור שילובי צבעים ומרקמים גם עם בדי חוץ המותאמים לתנאי האקלים
: : : : :
אז למה התחברתם השבוע? דברו אליי..
שבת שלום וסופ”ש מבורך
ליאת
היי ליאת אני מחכה וקוראת אותך מידי שבוע, כתיבה בדרך מרעננת לא מעיקה , מודה שהרבה פעמים גלשתי אחרי הקישורים הרבה מעבר לזמן שתיכננתי, בבקשה אל תפסיקי לכתוב.
טלי יקרה,
אין לך שמץ של מושג כמה שימחת בתגובתך!!!תודה תודה תודה
ליאת נהדרת ומוכשרת, כותבת בחסד, תודה תודה על הפירגון בפינת השיק, שמחת אותי מאוד, זכיתי בחברה כמוך מלאה בכשרון, אהבה ונתינה ❤
באהבה 🙂
אני אוהבת את הכנות שלך ואת הפתיחות והאומץ לשתף. המתנות שלך לסופש מאירות אותו. תודה.
איזה יופי!! שמחה לשמוע 🙂 האמת, שלא מוצאת שאני אמיצה..אולי נאיבית קצת 🙂
שבוע נפלא !
מחכה למילים שלך ולכנות הכובשת שלך בכתובים וגם פנים אל פנים. הפעם הרישום המדויק תפס אותי .
תודה מותק!! אם זה תפס אותך מספיק בכדי להרשם- זכיתי פעמיים !!! 🙂
הי ליאת,
מחכה כל סופש לפוסטים שלך, למרות שלא תמיד אני קוראת אותם בסופ”ש.
את פותחת לי את הראש, את העיניים ואת הלב, עם כל הדברים היפים שאת מביאה ומשתפת.
אהבתי ממש את תחנת האוטובוס. כמובן נכנסתי גם ללינק ששיתפת. מקסים ממש.
אל תפסיקי לעולם….
איילה.
אם היית לידי היית זוכה לחיבוק אוהב! תודה על המילים החמות. זה נותן לי דרייב מטורף להמשיך ולכתוב 🙂