בקצה הרגליים ובסוף המיטה

הדרך הקלה ביותר לברוח היא להיכנס מתחת לפוך להעביר עוד כמה שעות בשינה או נים לא נים שכזה. לנסות להיזכר בריח שלהם. בקול שלהם. בחיבוק.

בינתיים מתרפקת על ה- teenager  הגברי שבסביבה שמפחד להדוף אותי ממנו…גם הוא מתגעגע.

מפה לשם, חשבתי לעצמי איך מתוך הרצון הזה לברוח לחלל אחר בו הזמן טס אני יכולה לצאת עם משהו טוב (שזה כבר שינוי מבחינתי)

אז יכולה לומר ששהייה מרובה יחסית בחדר השינה העלתה בי את הרצון לשתף אתכם באלמנט שאני מאוד אוהבת בחדר השינה.

אני מדברת על אותו ספסל , הדום, תיבה, מסגרת, שיכולים להיות בקצה המיטה ולשמש כמקום להניח ספרים/כיסוי מיטה או להיות שם רק

מעצם היותם יפים ככה כשלעצמם.

יודעים על מה אני מדברת?

הנה קצת השראה

עוד >>

אזהרת צונאמי אננס

טרנד האיילים שעדיין מופיע פה ושם התמוסס ושינה צורה לפלמינגו ועכשיו נראה כי הגיע תור האננס.

אני מתה על אננס אבל חייבת להודות שממש מעדיפה אותו חתוך בצלחת או מפוזר על פיצה, אבל

כדקורציה? ממממ…לא.

הפוסט הזה רובו ככולו תמונות וקישורים לאתר לרכישה כך שאם חשקה נפשכם בטרנד אקזוטי

נקודתי בבית- תוכלו להשיגו בלחיצת כפתור .

עוד >>

אנתרופולוג’י מון אמור

אחת שהסתובבה קצת פה ושם ברחבי הגלובוס אני יכולה להעיד שמבחינתי זו ה- חנות בהא הידיעה ובגדול.
עיזבו את זה שכל הפריטים (טוב, נו, רובם) המיועדים למכירה הם שוס אחד גדול.
אבל העיצוב…העיצוב…הדרך שבה הם מעצבים את חלונות הראווה ואת פנים החנות.
הכל על טהרת השימוש החוזר במוצרים. תאווה לעיניים.
נייר ממוחזר, בלונים מעוצבים, מנג’טים, צלחות חד פעמיות, דלעות, ספרים- הכל קביל והכל הופך למשהו קוסמי,
ענק שמשאיר אותי לא פעם עם לסת שמוטה ומחשבות מעמיקות בנוסח: “איך , לעזאזל, הם עשו את זה”??

עוד >>

גלאם כאן ועכשיו

הנסיעה האחרונה ללונדון העמידה אותי בפנים עובדה קיימת. זהב וכסף הם הם הצהוב החדש.

ואני, שלא הייתי מחובבות הז’אנר ׁ(למרות שורשיי הרומניים) , מצאתי את עצמי מתמסרת קלות, מתלהבת בקול רם (!!) וגם קצת נאנחת..כי אני כבר לא ממש בגיל הנכון להתפרע עם הצבע הזה ככה בגדול.

זהב וכסף הציצו אליי מכל חלון. בגדים, נעליים, סרטי קישוט, מסגרות ומראות..הרבה מראות. אני לא חושבת שזה קשור בהכרח לכריסטמס החגיגי שאו טו טו מגיע (וקצת חבל שלא לאיזורינו ולו רק בגלל הטררם)

אבל מה שכן- זה הפך את השיטוט ברחובות ואת האווירה הכללית לחגיגיים ומנצנצים הרבה יותר.

מבט קצר בתמונות שצילמתי כבר בניו יורק באוגוסט האחרון העלה שהטרנד התחיל ללבלב כבר אז, אם כי בקטנה,באופן כמעט ולא מורגש

והפעם, ממש מבלי משים, הצטברו לי במצלמה תמונות בניחוח חו”לי שעושות בלינגבלינג בעיניים..אז הצטיידו במשקפי שמש למניעת סינוור והתמכרו 🙂

נ.ב. ממליצה להצטייד בפריט אחד מנצנץ לבית ככה בשביל להשאר בעיניינים.

עוד >>

זה עץ אשוח? לא בטוח

עץ האשוח הוא אחד מסימני החג הבולטים. מנהג הצבתו של העץ מקורו במנהג הפגאני של הצבת עץ המסמל את החיים בשיאו של החורף. המנהג אומץ ע”י הנצרות כסמל לנצחיותו של ישו ע”י הצבת עץ ירוק עד בחג המסמל את היוולדו .

כל החנויות ללא יוצא מן הכלל נערכות מראש ומצוידות במגוון מטורף של דקורציות לקישוט העץ. החל ממבחר גדול של נורות לד בצבעים שונים, כדורי “בדולח”. מלאכים, איילים, לבבות וטקסטים כמו LOVE, HOME, דמויות מוזהבות ומה לא.

אני נטרפת מהשפע והצבעוניות שמזמן לי כל מקום אבל לא מסתכלת על העץ כ”עץ” אלא כמקור השראה לעיצוב שונה, כהזדמנות לחשיבה מחוץ לקופסה ככלל.

אני מצרפת כאן מספר תמונות להמחיש למה אני מתכוונת

הרשת,אגב, מלאה בימים אלה בהצעת חלופות זולות יותר לעץ האשוח האמיתי, שבעיני עולות בעושרן ויופיין עשרות מונים על המקור. כל חומר קביל.מחוט ועד מערוך וזה היופי שבדבר,  וכמו שאמר בזמנו אלדד זיו, איש תקשורת רב תחומי, אמן ומוזיקאי :

“באומנות כמו באומנות-אין דבר כזה שאין דבר כזה”

עוד >>