ככה אני

הבלוג הזה, שמאחוריו אישה עדינה עם נשמה ענקית בשם אפרת יפה, עוסק רובו ככולו בעיצוב ולייף סטייל והוא בדיוק כפי שהיא מציינת :   “לא חם מדי, לא מתוק מדי, ולא ארוך מדי אלא בדיוק במינון הנכון”.

מהרגע הראשון שקראתי את הפוסט הראשון הוא דיבר אליי כי המילים של אפרת הן, איך לומר את זה ? מלטפות, נוגעות בבטן הרכה, מדויקות להפליא, שזורות בין תמונות כמו מעשה אומנות ומשאירות, לפחות אותי, עם קנאה ביכולת הזו לדקק ולהדק את מכלול המילים לכדי פוסט מושלם שעושה נעימי בנשמה.

מודה שלא זוכרת מדוע ולמה אפרת פנתה אליי והציעה לי לכתוב פוסט אורח אצלה בבלוג. היא פתחה לי פתח גדול ונדיב לעולם חדש וזר לי, נתנה לי יד חופשית מבחינת נושא ותמונות ושיחררה אותי לדרכי באמונה שלמה ובביטחון מלא.

היות ומדובר היה בחודש דצמבר אי שם בשלהי שנת 2013 ,חודש חורפי המזמין התכרבלות והשתבללות במיטה ,בחרתי להעלות פוסט הנוגע לעיצוב חדרי שינה , ואפרת, בדרכה המיוחדת ובאופן מעורר השתאות ערכה את המילים שלי ככה יפה יפה מבלי לפגוע בכוונת המשורר (=אני) ודייקה אותו כך שמבחינתי זה היה בינגו אחד ענק. מתנה לחיים.

לחלום בצבע פוסט שני בסדרה הנוגעת לחדרי שינה, והפעם כאלה צבעוניים ומשמחים במיוחד הפוסט הראשון בסדרה הועלה בבלוג האיכותי “קפה ויפה” עוד בשנת 2013 . זה הוא שפתח לי צוהר קטן לעולם חדש שהתבשל על אש קטנה במיוחד עד שמצא את התעוזה (המתנדנדת עדיין) לפרוץ החוצה. כל כך מקווה שתאהבו.. לעוד חדרי שינה כאלה ואחרים שיתנו לכם ים

עוד >>

זה תלוי מתלים מתלים מתלים אחד המוצרים היותר בסיסיים שיש לשלב בבית וכמעט בכל חלל פוסט נוסף שהעליתי בשנת 2013 מסגרת הבלוג הנפלא של אפרת יפה , “קפה ויפה”, שכל כולו טעם טוב וכתיבה משובחת. עוד מתלים מזן אחר תוכלו למצוא בדף הפינטרסט שלי ממש כאן לקריאת כל הפוסט מוזמנים ללחוץ על התמונה התמונה מכאן : http://kitchendinner.com/Gardener/eden-loveseat.htm

על אפרת יפה, האישה והבלוג  הנפלא עד מאוד שלה, “קפה ויפה”, כתבתי כבר כאן זהו פוסט רביעי ואחרון שכתבתי במסגרת הבלוג שלה בשנת 2013  והפעם על הצבע הצהוב שאני כל כך כל כך אוהבת מזה כמה שנים. אני לא מתכוונת  לצהוב בננה חיוור אלא לצהוב עמוק,מעושן וחם, שימשי שכזה.. מודה, שיש בעייתיות קלה במשיכתי  דווקא לצהוב בבית

עוד >>

אי שם בשלהי פברואר  2013  קיבלתי פנייה לכתוב פוסט באתר אונלייף.

אז עוד לא ידעתי שזה סוג של בלוג..זוכרת רק את ההתרגשות שהצלחתי לכתוב משהו .לא ממש זוכרת מה כתבתי..

בימים אלה, כשאני נערכת לשליפת הבלוג האמיתי שלי מהקישקע החלטתי לפשפש ברחבי גוגל ולחפש את אותו פוסט ישן .

אפילו לא זכרתי את שמו המלא, רק שהיה קשור למקסיקו.

גוגל ,מבחינתו, העלה כמה תוצאות לחיפוש..מסתבר שכתבתי יותר מאחד.נשבעת שלא ממש זכרתי מהם.

עברו שנתיים מאז כתיבת הפוסט ההוא. במקסיקו, לדאבוני,  עדיין לא ביקרתי .

אבל השתניתי.מאוד.בעיקר אחרי המלחמה ההיא בקיץ 2014.

לחזור היום ולקרוא את הפוסטים האלה-נדמה כי בכלל זו הייתה מישהי אחרת.

לא אני. היום בוודאות הייתי כותבת את זה אחרת. אולי בוגר יותר.בכל זאת, עברו שנתיים 🙂

אבל העבר הזה לטוב ולרע הוא מן הסתם חלק ממני , אז בחרתי לשתף אתכם  כאן ומקווה שזו רק התחלה לדברים קצת יותר טובים

לקריאת הבלוג מוזמנים ללחוץ על התמונה