ריצת מרתון בשתיים

דנה .דנה גליקמן.או בשמה בסלולארי שלי "דנה דלתות" זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בה.היא הגיעה לאירוע נשי מצומצם ב"קרינה". מטופחת, חיוך מבוייש, צנוע, אוחזת בידה עוגה שווה שרקחה במו ידיה. זוכרת את העיניים הטובות שלה שהילכו עליי קסמים.זוכרת שהיה לי ברור מהדקה הראשונה שהיא מותק אמיתית. המפגש הזה הגיע אחרי שכבר עקבתי לא מעט אחרי

עוד >>

לצאת מחושך לאור

הערב מדליקים נר ראשון של חנוכה. חנוכה.חג של שמן.הרבה שמן, אבל בעיקר חג של אור . מעולם לא "עפתי" על החג הזה.תמיד הרגשתי מחויבת להדליק נרות, לארח כמעט על בסיס יומי, לטגן לביבות לפחות פעם אחת ולעמוד בתור לסופגניה נחשקת (זה עוד החלק המתוק יותר בסיפור) שלא לדבר על החופשה מבתי הספר שהצריכה אירגון פעילויות

עוד >>

למה ניו יורק? מכל הסיבות הנכונות

  ניו יורק מי היה מאמין שבפעם הראשונה שאנחת במנהטן אחלה תוך שעות (פיזית ממש) מחוסר היכולת לעכל, להכיל,לפלס את דרכי בין עשרות אנשים. הכל בגדול ,לרוחב ולגובה. ריחות, טעמים, שמיים,צבע, חנויות ואנשים לא האמנתי שאחזור. אבל חזרתי.משהו אמר לי שאני חייבת לתת לזה עוד הזדמנות. אז נתתי. ונכבשתי. כמו נערה מאוהבת אני חוזרת שוב

עוד >>

הודו לשם כי טוב

אם היו אומרים לי שלקראת גיל 50 אטוס להודו הייתי מגחכת.. הודו מעולם לא קסמה לי . תנו לי עיר אירופאית, מזרחית או מערבית, חנויות, אקשן, עיצוב, בלגן ואני שם.הודו? ממממ…..לא כשסיימתי את שירותי הצבאי כקצינת קישור נותרו לי בדיוק חודשיים לתחילת הלימודים .כילדה מרצה  (פליזרית) במשפחה אשכנזית טיפוסית של שנות ה-80 זה היה המסלול, COMME

עוד >>