הגילוי
אח, כבר 19 יום שאני כבר אחרי הודו
ולא..אני לא לגמרי כאן לפחות נפשית..
הודו.כמה צבע.עושר. עוני.פשטות.
אני חוזרת לתמונות שצילמתי ומתמוגגת
גיליתי על עצמי לא מעט דברים.תודו שזה די מפתיע בגילי
להתוודע אל עצמי מחדש..

קודם כל התמכרתי לטיקה! מתה על זה וכמה שרכשתי זה לא מספיק..

הרגשתי סופר נוח בסארי אז רכשתי לי אחד במשי ורוד מלטף.
כנראה שזה ישאר בגדר פריט שאינו בשימוש אבל רק הידיעה שיש
לי אחד בארון בניחוח מסאלה -גם אחרי כביסה עדינה- גורמת לי לחיוך 🙂

גלביה וצמיד מרשרש על רגל יחפה- הרגשתי הכי נוח בעולם!
הלק האדום היה קצת יוצא דופן כאן ועדיין…
יש מצב שהייתי הודית בגלגול הקודם?

הייתי ולו לרגע שחקנית הוליוודית…נשבעת שזו לא אני .
זה המדריך, איוב ,ששיכנע את זו שלטשה בי מבטים שאני
שחקנית מהוליווד.כמובן שאחרי זה היא התעקשה להצטלם איתי .
זה לא היה קורה לי כאן בארץ..

אחד הדברים ההזויים שעשיתי היה לראות שני סרטי קולנוע הודיים
דוברי הינדו ללא תרגום כלשהוא..ובמשך שעתיים וחצי.
חוויה מטורפת.מצחיקה.נשבעת שהבנתי הכל וממש ממש נהניתי

לראשונה בחיי תירגלתי יוגה!!! כנראה שיהיה המשך אחרי פסח.או שלא.

זרמנו עם הנוף והביגוד המסורתי..

כמו להכנס לסיפור מתוך עלי באבא ומערת השודדים

הגענו חשופים מדי למקדש הצנוע הזה כך שנאלצנו לעטות עלינו שכבות
דוחות למדי.גם סוג של חוויה ראשונה לראות את עצמינו ככה

משתטים במוזיאון “מדע” קטן.. גוף אחד שמורכב משניים:
אני בחלק העליון והבן שלי בתחתון

ועוברים מתיחת פנים זולה במיוחד

לומדים לבשל אוכל הודי בבית מסורתי.
טוב, נו, הגברים למדו.אני לא בקטע…

נוכחות בטקס אירוסין הודי.נשבעת שהתרגשתי מהמעמד.
מיוחד, שמח, ומאוד צבעוני

חינה? אני? מסתבר..עפתי על זה וגם על הטבעות החדשות שלי 🙂

הכרתי אנשים אחרים.צנועים.פשוטים.מקבלי פנים שביקשו להצטלם איתי.
תמימות שריגשה אותי בעולם המטורף שאנו חיים בו.

אחד המקומות שבו חוויתי שקט מסוג אחר.שקט רועם.שקט יותר מיום כיפור.
אושר מזוקק..
______
ול- Highlight של הטיול מבחינתי-
אחת החוויות היותר חזקות שהיו לי בהודו
שבוע שלם עם בני בכורי, עירד
24/7 של חיבוקים, אהבה, שיחות,שתיקות, מבטים, חוויות משותפות
חוויה של פעם בחיים
שהלוואי ואזכה לממש עם כל אחד מילדיי
תחשבו לרגע, מתי בכלל נקראת בדרכינו הזדמנות שכזו?


אחד הדברים המוטרפים שעשיתי ב”כמעט 50″ שנותיי!!!
אבל ככה זה כשהילד שלי אומר לי שהוא ממש יהיה גאה בי אם אעשה את זה..
אין דרך חזרה וגם NEVER EVER AGAIN !!!!!

אחרי זה? אפילו על גמל מקומי לא העזתי לעלות…
איזה כיף לך ☺תודה שדרכך אני יכולה לחוות את הצבעים התמונות האנשים שהבן שלי חווה עכשיו בהודו ולהתגעגע….
אני מחכה כבר לספר..
נו..שוין 🙂
סעי אליו. שווה הכל 🙂
סעי אליו..שווה הכל 🙂
כרגיל מרגשת. אכן כל הזמן אתה לומד על עצמך דברים חדשים, הגיל לא משנה, הסיטואציות,מצבים שאנחנו נמצאים בהם מלמדים אותנו על עצמנו דברים חדשים,גם כשאתה שתי אצבעות מהעשור השישיאז יש למה לצפות…
תודה ואכן מקווה ללמוד על עצמי עוד דברים בהמשך, טובים בעיקר…
את מקסימה אתם מקסימים וכיף נורא לקרוא אותך.
תמשיכי לזלול ממנעמי החיים לטובה.
אוהבת
הדדי לגמרי 🙂
איזה טיול איזו חוויה .מרגישה את ההתרגשות שלך בין המילים והתמונות . והכי הכי מחמם את הלב החיבוק שלך לבן המקסים. פוסט נפלא
איזה כייף שאהבת!!!!!!!
אני כבר מחכה לחיבוק שלו ב 17.4..הפעם, כאן בארץ
תמונות מקסימות והכל נראה כמו חוויה אחת מדהימה. ובכלל, לפי כמות המקומות נראה שהיית שם חודש. בהחלט עושה חשק לנסוע להודו, נראה לאיזה כיוון הילדים שלי ילכו… 🙂
לטפטף מעכשיו…הודו…הודו..