אוכל חריף
אוכל מעולם לא היה ISSUE מבחינתי.אכלתי כשהייתי רעבה.נקודה.
לא התעסקתי ב”ארוחות”, באוכל גורמה ובמשקל.תמיד הייתי רזה.
בעלי שיחיה , נהנתן גדול ומכור לתוכניות בישול,חשף אותי ל”גודיז” מזן אחר.
כבד אווז , רחמנא ליצלן, פירות טרופיים, וצירופי פחמימות-חלבונים ששונים מרחק שנות אור משניצל ופירה.
הכרות של שבוע איתי הבהירה לו שאם הוא לא יתפוס את הנישה במטבח יש מצב שיוציאו את הילדים לאומנה על סעיף תת משקל .
למה? כי כל קרקורי רעב אצלי לא גררו הכנת ארוחה משפחתית חלילה
אלא הושתקו באמצעות כפית נוטלה(או כף במקרים קשים) / 2 פרוסות סלמי או כוס שקדי מרק..ולקינוח- שורה של שוקולד פרה הכי פשוט שיש.
מתוק לי מתוק לי.
חריף מעולם לא היה על הפרק.למרות שורשיי הרומניים כל זרזיף צ’ילי, שום ופלפל חריף גרמו לי לבעירה מטורפת בפה ויצאו מהמערכה.
להודו הצטיידתי בקילו לחמית..ליתר ביטחון (וטוב שכך!!).
בהודו, לאן שלא תפנה, תראה אוכל.שווקים של ירקות ופירות .
עמדות של סחיטת קני סוכר ואוכל רחוב נאכל בידיים ומתלקק בקולות מצמוץ אצבעות, מבעבע בתבלינים בצבעי אש יפים יפים
אך כאלה שאינם מותירים צל צילו של ספק לגבי הטעם. אש , כבר אמרתי?
לא נותר לי אלה לוותר על אוכל הרחוב ולקוות כי במסעדות תיירותיות אוכל להנות גם מאוכל מערבי משהו.
ה ת ב ד א ת י.
גם כשדרשתי חזור ודרוש שהמנה לא תהיה חריפה בשום צורה, סיימתי את הביס הראשון כשלשוני שרוייה בכוס שתייה קרה.
לקח זמן עד שהמדריך שלנו הסביר בהינדו למלצרים בכל מסעדה שיש כאן מקרה חריג ולכן יש לבשל לי משהו מיוחד ללא תבלינים בכלל .ZERO SPICY.
זה הסתכם , כמעט תמיד,במנת אורז מאודה כשלצידה מעדן, Garlic Nan, סוג של לאפת שום מצויינת.
היתרון בכל הסיפור? רזיתי קילו.יוהוווו!!
עם כל חריפותו, האוכל נראה סוף ומצאתי את עצמי מתבוננת מרותקת, לרוב דרך עדשת המצלמה.
מצרפת מקבץ מעורר תיאבון שיטיס אתכם למטבח ואותי לנוטלה 🙂

סוג של מאפה מלוח שטובלים בכוס תה

תבלינים בשפע


קוקוסים


קופסת שבעת התבלינים שמתבלת כל מאכל :
קארי, גרעיני חרדל, צ’ילי, כמון, מלח,קימל
קוריאנדר (=כוסברה)
רכשנו אחת לבישולי השף המשפחתי



ניקוי שרימפסים..חוויה מהפנטת ומסריחה למדי

כרובית מטוגנת עם שבבי צ’ילי בועררררר

כל כך הרבה זרעים, גרגירים, פירורי תבלינים

הצבעים מהפנטים

שפע שאינו מתיישב עם מראות העוני

שיעור בישול הודי בבית הודי אמיתי!
פלפלים ממולאים בגבינה

הבכור הולך בדרכי אביו

SPICY


שווקים עשירים בירקות

טיגון בשמן עמוק מאוד שכיח כאן



אנשי דבה וואלה אוספים מדי יום 300,000 ארוחות
צהריים שמכינות הנשים על הבוקר לבעליהן שבעבודה.
כל דבה וואלה אמון על 20 משלוחים
מדי יום היישר עד המשרד ובחזרה לבית העובד.

הלאנצ’ בוקס מורכב על ווים מיוחדים באופניים
ומגיע חם וטרי היישר לארוחת הצהריים בעבודה.

זו תעשיה משומנת היטב שעובדת שנים ללא כל
מערכת ממוחשבת ועם פחות מאחוז אחד של טעות!!
חייבים לראות כדי להאמין 🙂

בימים אלה ניתן לראות את הסרט הנפלא לאנצ’ בוקס
ב- HOT VOD MOVIES
מומלץ בחום!!
היה לא פשוט לברור בין מאות תמונות האוכל שצילמתי ובכל זאת, כולי תקווה כי קיבלתם כאן טעימה
מסוג קצת שונה על מה שקורה במדינת עולם שלישי קסומה במיוחד
——
בפוסטים הבאים שיעלו בהמשך השבוע תוכלו לקרוא על דברים שלא הייתי עושה לעולם לולא הייתי בהודו..
כך שאם אתם רוצים להשאר מעודכנים-אנא הרשמו לבלוג (בדף הראשי מימין)
—
ובינתיים, אם טרם יצא לכם לקרוא אודות הרקע לנסיעה הספונטנית שלי להודו הכנסו לכאן.
אשמח, כרגיל, לתגובות, תובנות ,שיתופים והרשמה לבלוג
פרגון עושה טוב לעור הפנים-נסו והווכחו 🙂
נ מ ס ט ה
תודה על פוסטים משגעים, התמונות… אומנות ממש!!
אני חוויתי את הודו לפני 30 שנה בטיול הגדול ולפני שנה עם בכורתי שכבר הייתה בהודו 7 חודשים ונסכה בנו ביטחון בכל הקשור להתנהלות עצמאית. נסענו באוטובוס מקרטע וצפוף, גרנו בגסט האוזים (מהסוג הטוב) ואכלנו בכל מקום שהמקומיים אוכלים בו. שידרג את חווית הודו באופן שמביא חשק לעוד ועוד..
הכי כייף זה לחוות את זה עם הגוזלים שלנו 🙂
תמונות מרתקות. אולי אשנה דעתי לגבי נסיעה לשם.
כדאי 🙂
הרגת אותי. אם יש משהו שאני לא יודעת לבשל עדיין זה אוכל הודי ☺
הרמת לי להנחתה. התמונות כרגיל משגעות ☺
אם יש משהו שאני לא יודעת לבשל עדיין זה אוכל בכלל..חחח
כתבת מצחיק והתמונות משגעות, הודו מעולם לא דיברה אליי אבל אולי בזכותך משהו ישתנה…
ברור שישתנה..סעי וכמה שיותר מהר 🙂
ליאת, התמונות מעלפות!
ממש מביאה לנו את הריחות של הודו לתוך הבית.
כיף לקרוא ולראות וזה ממש עושה חשק
כייף שעוררתי חשקים 🙂